חקר
מתודולוגיה
שאלת החקר: האם קיים שוני בייצוג בין המגזרים השונים (מזרחי ואשכנזי) בתוכניות הסאטירה?
מכיוון שאני רוצה לראות את ההבדלים בין הייצוג של האשכנזים לבין הייצוג של המזרחים בתוכניות הסאטירה.
אחקור ואצפה בחמישה תוכניות סאטירה:
1.ארץ נהדרת-תכנית הסאטירה המרכזית של ישראל, המשודרת מזה 18 שנים ברצף.
מנצלת באופן ציני את המזרחיות כבר שנים היא ארץ נהדרת, שכמו רבות מתוכניות הבידור בישראל, מייצרת נורמליזציה של הגזענות נגד מזרחים.
השתיקה של יוצרי התוכנית מול הביקורת על גזענות כלפי מזרחים (המופנית כלפיהם לא בפעם הראשונה) היתה צורמת במיוחד נוכח הדוגמה הבוטה שהביא סגל, מעשור קודם של התוכנית, שבה הוצג סגן ראש עיריית רעננה לשעבר המנוח, עוזי כהן, כקוף אוכל בננה.
דבר המדגיש את ייצוג התדמית "המכוערת" של המזרחים בתקשורת הישראלית.
2.הסרט "סלאח שבתי" - הסרט מייצג את השסע העדתי שקיים בחברה הישראלית .
יחס שונה ומזלזל מאנשים "אשכנזים" כלפי אותם אנשים "מזרחיים" , רק כי אינם גדלו על אותם ערכים או באותה צורה בה האשכנזים גדלו, ולכן האשכנזים, שמאמינים כי הם חיים בדרך הטובה ביותר ורוצים להפיץ אותה כלפי האנשים ששונים מהם, כי הם הרי לא מספיק "חכמים" או לא מספיק "מתורבתים".
3.היהודים באים-סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית, הסדרה מורכבת מאוסף מערכונים סאטיריים המגוללים את ההיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל החל מתקופת התנ"ך ועד היום. בסדרה מוצגות דמויות ידועות בהיסטוריה היהודית והישראלית באופן סאטירי תוך שהיא מציעה תרגום רדיקלי למקורות קאנונים.
4.אחד העם 1- קומדיית מצבים ישראלית, העלילה מציגה את קורות חייהם של דיירי בניין שיכון ברחוב "אחד העם 1", ברמת גן. כאשר כל אחד מהדיירים, קריקטורות נלעגות של דמויות שוליים ישראליות, מפגין טיפשות, צרות מוחין ויחס של זלזול בשכניו.
5.שנות השמונים-קומדיית מצבים טלוויזיונית סאטירית ישראלית, מתארת את תקופת נעוריו של שלום אסייג, ומציגה בצורה קומית את החברה שאפיינה את ישראל בשנות ה-80 של המאה ה-20. בין היתר היא עוסקת בתוצאותיה של מדיניות כור ההיתוך של מדינת ישראל בין העדות.
אסתכל על ההיבטים הבאים וכיצד הם באים לידי ביטוי בדמויות:
צורת התנהגות
ישנה סטיגמה כי כל המזרחים צעקניים , קלוניים , מדברים עם תנועות ידיים בעוד כי האשכנזים מדברים בצורה "רגועה"
נראות
המזרחיים ייראו כשחומי עור,מלוכלכים
צורת דיבור
ישנו סטריאוטיפ שהמזרחים מדברים בשפת רחוב, שפה דלילה קללות וצעקות לעומת האשכנזים שמדברים בשפה גבוהה ומתונה.
לבוש
המזרחים יופיעו בבגדים זרוקים, בגדי רחוב והאשכנזים בבגדי צבר וחליפות
סטריאוטיפ/סטיגמה
תוכניות הסאטירה מדגישות ומבטאות את התדמית "המכוערת" של המזרחים .
ביצוע החקר
-
ארץ נהדרת עונה 2
הדמות- ראש עיריית רעננה ,עוזי כהן ז"ל
1.צורת הדיבור-"אני סגן ראש עיריית רעננה", "אתה חמוד אתה" ו"סדר לי ת'בחור" ,צורת דיבור סלנג ושפת רחוב
2.לבוש-חליפה עם עניבה צהובה ובננה
3.צורת התנהגות- כקוף אוכל בננה.
4.נראות- שחום עור,כפוף,אף גדול
5.מדגיש את ייצוג התדמית "המכוערת" של המזרחים בתקשורת הישראלית.
* היהודים באים
0:47-2:45
1.צורת הדיבור-של האשכנזים מעל המזרחיים
2.לבוש-חליפות מסודרת (האשכנזים)
3.צורת התנהגות-מדברים בשפה גבוהה "מעל המזרחים"
4.האשכנזים מוצגים כרמה גבוהה וכי המזרחים הם "עבדים" שלהם
5.מדגיש ומחזק את הסטריאוטיפ כי המזרחים כולם טיפשים ופחותים.
* סאלח שבתי
1.צורת הדיבור- שפת רחוב ודלילה של המזרחי בעוד שפה גבוה של האשנכזים
2.לבוש-חליפה וכובע והאשכנזי בלבוש "צברי"
3.צורת התנהגות-צורת התנהגותו של המזרחי היא "קדומה" .
4.נראות-שחום עור , מלוכלך ,זקן ארוך ,כפוף
5.מדגיש את כך שהמזרחים חסרי תרבות וחסרי השכלה .
* שנות השמונים
הדמות-מורדי ומשפחתו
1.צורת דיבור-שלוחית,רחוב,קללות
2.לבוש-חליפה צבעונית ,שמלה צבעונית
3.צורת התנהגות-ערסית ,שימוש בידיים ,קללות
4.נראות- שחומי עור ,סלסולים בשיער
5.מדגיש את כך שהמזרחים מדברים בשפת רחוב , דלילה, קללות
* אחד העם 1
הדמות- אילנית ומירי 0:10-1:43
1.צורת דיבור- צעקות ,שפת רחוב
2.לבוש- חצאיות ,כיסוי ראש , שמלה חושפנית
3.צוקת התנהגות- אגרסיבית , שימוש בידיים , צעקות ,בורות
4.נראות- שחומי עור
5.מבטא את הסטיגמה של המזרחים חסרי השכלה , קולניים, אגרסיבים.
ממצאי החקר
לאחר בדיקה בשישה תוכניות וסרטים העוסקים בסאטירה בקולנוע הישראלי.
מצאתי כי בכל התוכניות ישנו סטריאוטיפ בייצוג הדמות המזרחית , כל המזרחים הינם חסרי השכלה,קולנים,אגרסיבים,חסרי תרבות ומאוד פחותים לעומת זו מצאתי כי בכל תוכניות הסאטירה השונות האשכנזי הוצג בצורה גבוהה יותר,חכמה יותר, מתנשאת.
בנוסף מצאתי כי צורת ההתנהגות והנראות של הדמות המזרחית הינה גורפת כאנשים "קדומים" ,אשר הולכים כפופים ובכך הם מקטינים את עצמם . אנשים קולניים המדברים בעזרת תנועות ידיים והתבטאויות של קללות (כמו ערסים)
בניגוד לכך האשכנזים הוצגו כאנשים משכילים, עם גב זקוף , חליפות וכובע "הצבר" אשר מדגיש את היותם כישראליים ובכך נותן רושם כי האשכנזים מעל למזרחים.
לבסוף מצאתי כי את רוב המזרחים הציגו כדמויות דתיות , מאמינות .
רוב הנשים היו עם חצאיות ארוכות וכיסוי ראש ,וכי המזרחי בוחר תמיד בדת ובחיי עוני.
לסיכום ניתן לראות כי בהחלט ישנו פער בין ייצוגם של הדמויות המזרחיות לעומת הדמויות האשכנזיות
וכי ישנו סטריאוטיפים מובהרים ומוצגים בשיקוף הדמויות.
האם לדעתך תוכניות סאטירה מעצימות סטריאוטיפים או פועלות להחליש סטריאוטיפים? הדגם/י על פי עבודתך.
תוכניות הסאטירה מבטאות בצורה קומית את מצבה של החברה , הממשלה ,ההתנהגויות השונות ואף מפלגות פוליטיות .
מטרתה של הסאטירה היא להביא או למנוע שינוי על ידי הצגת הדברים באופן מצחיק. ישנם אמצעים רבים להצגת סאטירה לדוגמא תיאטרון, ספרות, קולנוע, טלוויזיה וציור.
סטריאוטיפים הינם תבנית התייחסותית לקבוצת אנשים , כלומר לוקחים מאפיין מסוים של אדם אחד ומכלילים אותו על כלל הקבוצה .לעיתים הסטריאוטיפ פוגע באינטראקציה משום שהוא נותן דימוי שלילי למדי, דבר הפוגם בדו שיח , מייחס לאדם תכונות מכלילות השייכות כביכול לקבוצה אותה הוא מייצג ונמנעת התייחסות לאדם כפרט ייחודי.
לדעתי תוכניות הסאטירה מעצמיות את הסטריאוטיפים מכיוון שלרוב הדמויות המצויות בתוכניות הסאטירה השונות נשענות על סטריאוטיפים של אותה קבוצה אשר הדמות משתייכת אליו . לדוגמא בעבודתי מצאתי שבכל תוכנית סאטירה ואף קולנוע ישראלי ככל הדמות המזרחית מופיעה כ"סטגימה" שלה , כלומר כל הדמויות היו אגרסיביות , קולניות וחסרות השכלה . כל אלו תכונות הן בדיוק הסטריאוטיפים המשתייכים לקבוצת המזרחיים.