בעבודתי בחרתי לחקור על הפערים שנוצרו בין האשכנזים לבין הספרדים.

מאז עליית יהודי צפון אפריקה לארץ ישראל ,נוצר שסע עדתי שפילג את החברה הישראלית ונבע מהמאבק של כל עדה על מקומה ההיררכי בסולם החברתי.

ניתן היה לראות כי הפילוג בחברה הישראלית , גרמה לייצוגים שונים בקולנוע הישראלי שנשענו על סטריאוטיפים וסטיגמות .

 

לדוגמא בסרט "סאלח שבתי" , הסרט ייצג את השסע העדתי הקיים בארץ ישראל .

יחס שונה ומזלזל מאנשים "אשכנזים" כלפי אותם אנשים "מזרחיים" , רק כי אינם גדלו על אותם ערכים או באותה צורה בה האשכנזים גדלו, ולכן האשכנזים, שמאמינים כי הם חיים בדרך הטובה ביותר ורוצים להפיץ אותה כלפי האנשים ששונים מהם, כי הם הרי לא מספיק "חכמים" או לא מספיק "מתורבתים".

 

לאחר שראיתי כי ישנם פערים בין הייצוג המזרחי לבין הייצוג האשכנזי בחרתי להתמקד בעבודת החקר שלי בתוכניות סאטירה, מטרתה המרכזית של תוכניות הסאטירה היא יצירת פרספקטיבה ביקורתית באמצעים קומיים על המציאות והקצנת תופעה מסוימת,(הסכסוך האשכנזי מזרחי). 

 

מכיוון שרציתי לראות האם ישנם הבדלים בין הייצוג של האשכנזים לבין הייצוג של המזרחים בתוכניות הסאטירה. חקרתי וצפיתי בשישה תוכניות וסרטים העוסקים בסאטירה בקולנוע הישראלי.

ובדקתי בעזרת מספר שאלות מסרק הבודקות את ההתנהגות והחיצוניות של הדמויות ואף את הסטריאוטיפ שהינן מציגות.

מצאתי כי בכל התוכניות ישנו סטריאוטיפ בייצוג הדמות המזרחית , כל המזרחים הינם חסרי השכלה, קולניים, אגרסיביים, חסרי תרבות ומאוד פחותים כלומר אנשים קולניים המדברים בעזרת תנועות ידיים והתבטאויות של קללות (כמו ערסים).