סיכום העבודה ומסקנות כלליות
בעבודתי בחרתי לחקור על הפערים שנוצרו בין האשכנזים לבין הספרדים.
מאז עליית יהודי צפון אפריקה לארץ ישראל ,נוצר שסע עדתי שפילג את החברה הישראלית ונבע מהמאבק של כל עדה על מקומה ההיררכי בסולם החברתי.
ניתן היה לראות כי הפילוג בחברה הישראלית , גרמה לייצוגים שונים בקולנוע הישראלי שנשענו על סטריאוטיפים וסטיגמות .
לדוגמא בסרט "סאלח שבתי" , הסרט ייצג את השסע העדתי הקיים בארץ ישראל .
יחס שונה ומזלזל מאנשים "אשכנזים" כלפי אותם אנשים "מזרחיים" , רק כי אינם גדלו על אותם ערכים או באותה צורה בה האשכנזים גדלו, ולכן האשכנזים, שמאמינים כי הם חיים בדרך הטובה ביותר ורוצים להפיץ אותה כלפי האנשים ששונים מהם, כי הם הרי לא מספיק "חכמים" או לא מספיק "מתורבתים".
לאחר שראיתי כי ישנם פערים בין הייצוג המזרחי לבין הייצוג האשכנזי בחרתי להתמקד בעבודת החקר שלי בתוכניות סאטירה, מטרתה המרכזית של תוכניות הסאטירה היא יצירת פרספקטיבה ביקורתית באמצעים קומיים על המציאות והקצנת תופעה מסוימת,(הסכסוך האשכנזי מזרחי).
מכיוון שרציתי לראות האם ישנם הבדלים בין הייצוג של האשכנזים לבין הייצוג של המזרחים בתוכניות הסאטירה. חקרתי וצפיתי בשישה תוכניות וסרטים העוסקים בסאטירה בקולנוע הישראלי.
ובדקתי בעזרת מספר שאלות מסרק הבודקות את ההתנהגות והחיצוניות של הדמויות ואף את הסטריאוטיפ שהינן מציגות.
מצאתי כי בכל התוכניות ישנו סטריאוטיפ בייצוג הדמות המזרחית , כל המזרחים הינם חסרי השכלה, קולניים, אגרסיביים, חסרי תרבות ומאוד פחותים כלומר אנשים קולניים המדברים בעזרת תנועות ידיים והתבטאויות של קללות (כמו ערסים).
בנוסף מצאתי כי צורת ההתנהגות והנראות של הדמות המזרחית הינה גורפת כאנשים "קדומים" ,אשר הולכים כפופים ובכך הם מקטינים את עצמם .
לדוגמא בסרט "סאלח שבתי" , ניתן לראות כיצד השסע העדתי מופיע בסצנת הלול בו הדמות מוצגת כדמות חסרת השכלה ואף סאלח שבתי רוצה "למכור" את הבת שלו למען כסף לאדם עימו היא רוצה להתחתן.
לעומת זו מצאתי כי בכל תוכניות הסאטירה השונות האשכנזי הוצג בצורה גבוהה יותר,חכמה יותר, מתנשאת.
האשכנזים הוצגו כאנשים משכילים, עם גב זקוף , חליפות וכובע "הצבר" אשר מדגיש את היותם כישראליים ובכך נותן רושם כי האשכנזים מעל למזרחים.
לדוגמא בסרט סאלח שבתי , באותה סצנת הלול , בו מוצגים הוריי הגבר האשכנזי עם מראה צברי וכאנשים משכילים שמהססים לחתן את בנם למזרחית.
לדוגמא בתוכנית אחד העם 1 , קומדיית מצבים ישראלית,המציגה את קורות חייהם של דיירי בניין שיכון ברמת גן. כאשר כל אחד מהדיירים, מייצגים קריקטורות נלעגות של דמויות שוליים ישראליות,ניתן לראות כיצד הדמויות המזרחיות בתוכנית, אילנית ומירי פסקל שהינן דמויות הנוטות לצד המזרחי , בסצנה ניתן לראות כיצד הדמויות המזרחיות (מירי ואילנית) מתנהגות בצורה קולנית אגרסיבית ללא השכלה ואף דתיות הנוטות לצד הימין של הממשלה כלומר ייצוגן מדגיש את הסטריאוטיפ כי כל המזרחים אגרסיבים וימינים.
דוגמא נוספת הינה בתוכנית הסאטירה " היהודים באים" בסצינת העלאת יהודי אפריקה
ניתן לראות כיצד האשכנזים מעל מזרחים הם מדברים בזלזול ולכלוך על המזרחים ואף מתייחסים למזרחים בתור "עבדים" הם מתווכחים ביניהם מי יקבל יותר "עבדים" דבר שמראה על חוסר אנושיות כלפי המזרחים וכי מתייחסים אליהם כמו אל חיות.
לסיכום , ניתן היה לראות כי אכן ישנו פער בייצוג הדמות המזרחית אל מול הדמות האשכנזית המייצג את השסע העדתי שקיים בחברה הישראלית ומגיע לידי ביטוי בקולנוע ובתוכניות הסאטירה בישראל.
לדעתי כאשר הקולנוע הישראלי ובפרט תוכניות הסאטירה ממשיכות להשתמש בסטריאוטיפים ישנים ולא מכובדים על הדמויות המזרחיות הן נותנת בעצם לגיטימציה להמשך השנאה ההדדית בחברה הישראלית ואך גורעות את השסע העדתי.
בנוסף ייצוגים אלו מביישים את הקולנוע הישראלי ואף מכפישים , במקום לתת מקום ובאמת להציג כל דמות באשר היא , רוב הפעמים הדמות נשענת על סטריאוטיפים ישנים שאינם בהכרח נכונים על אותו המגזר.
דבר היוצר שנאה בחברה הישראלית בין המזרחים לאשכנזים.
אוריינות תקשורתית
במהלך עבודת המחקר שלי על הייצוגים השונים בקולנוע הישראלי ובפרט ייצוגם של המזרחים לעומת האשכנזים . למדתי כי הקולנוע הישראלי ובייחוד תוכניות הסאטירה השונות ,
יוצרות ייצוגים שונים הנשענים
לרוב על סטריאוטיפים קבועים של דמויות .
הקולנוע הישראלי במשך שנים נותן לגיטימציה ואף מוסיף לפיצול החברה הישראלית .
הוא מקבע את הסטריאוטיפים של חברה מסוימת בין אם זה מזרחים או אשכנזים
ומציג את כל הסטריאוטיפים הקשורים לייצוג הדמות על המסך, כלומר הוא אינו נותן מקום לשינוי ברוב הפעמים.
במקום שהקולנוע הישראלי ותוכניות הסאטירה ישתמשו בכוח שלהן בתקשורת ויביאו לשינוי בחברה הישראלית ואולי יביאו את החברה שלנו לחברה רב תרבותית ראויה בכך שלא " ידביקו " לדמות מסוימת סטריאוטיפים ישנים , לדוגמא במקום להציג את הדמות המזרחית בתור טיפשה , אגרסיבית וקולנית . הדמות תופיע כדמות חכמה בעלת ידע נרחב.
רק כך נוכל כחברה להביא לשינוי בחברה הישראלית וליצור חברה מאוחדת ומגובשת.
אוריינות אזרחית
בעבודתי חקרתי על השסע העדתי , שנוצר בחברה הישראלית מאז שנות ה-50 וה-60 (עלייתם הגדולה של יהודי צפון אפריקה ).
השסע העדתי הינו מונח של הפיצול והחילוק בחברה היהודית בישראל.
השסע יצר פערים תרבותיים בין יהודים שמוצאם בעיקר בקהילות צפון אפריקה,
תימן ואסיה ("מזרחים"), לבין יהודים שמוצאם בעיקר בקהילות מרכז,
מזרח וצפון אירופה ("אשכנזים"),
כלומר , השסע העדתי נובע מהמאבק של כל עדה על מקומה ההיררכי בסולם החברתי.
השסע העדתי מפצל את החברה שלנו בישראל הגורם לקיטוב החברה , השסע נותן מקום לאי שוויון ואי מתן מקום של כל אחד מן עדות המזרח והמערב ובכך נוצרת שנאה בתוך החברה הישראלית .
אנו כחברה שחיה במדינת ישראל המוקפת באוייבים חייבת להיות מגובשת ולהשאיר את העבר והסטריאוטיפים מאחור , בכדי לקיים חברה רב תרבותית ראויה שנוכל לגדל את ילדנו כאן במדינת ישראל בצורה ראויה.