מבוא
רקע כללי על נושא העבודה
ייצוג הינו ביטוי סמלי /דימוי של משהו מתוך המציאות. תהליך של יצירת זיקה בין הדבר הנעדר (שאותו אנו מייצגים) לבין הדבר הנוכח. הסימן המייצג עומד במקום הדבר האמיתי, הדבר המיוצג. ייצוג מבקש לתאר/לשקף/להראות משהו מן המציאות באמצעות סמלים כגון: שפה, תמונות, שילוב ביניהם וכו' .בנוסף מפני שאנו לא יכולים להיות נגישים למציאות כולה, אנו מקבלים את הייצוגים של המציאות באמצעות התקשורת .לדוגמא: טקסטים, ריאליטי, פרסומות, קולנוע….
ייצוגים אלו הם "המראה" של הכוח הרב בהבניית המציאות שנותנת לנו התקשורת באמצעות ייצוגיה.
כגון ייצוג הנשים בתקשורת ,ניתן לראות את ייצוג דמות הנשית כפחותה וקטנה לעומת הגבר.
"שסע" הוא קו-גבול חברתי החוצה חברה ומפריד אותה למחנות שונים שבניהם מתקיים מתח.
אחד ממאפייניה הבולטים של החברה הישראלית הוא מגוון התרבויות והעדות שמרכיבים אותה, במהלך השנים נוצרה קרקע רחבה להיווצרותם של שסעים רבים בתחומים שונים, כגון: שסע על רקע לאומי בין הרוב היהודי למיעוט הערבי, שסע על רקע דתי בין יהודים דתיים לבין יהודים לא דתיים, שסע על רקע עדתי, שסע על רקע אידיאולוגי-פוליטי, שסע על רקע מעמדי-חברתי-כלכלי בין עשירים לעניים, משכילים למשכילים פחות, תושבי המרכז והפריפריה.
השסעים יוצרים קיטוב ומתח בין הקבוצות השונות של החברה הישראלית ופוגעים בלכידות החברתית בישראל.
שסע על רקע כלכלי
שסע על רקע לאומי
שסע על רקע עדתי
שסע על רקע פוליטי
אחד מהשסעים הרבים הינו השסע העדתי ,המכונה גם "השֵד העדתי". השסע העדתי הינו מונח של הקיטוב בחברה היהודית בישראל. השסע יצר פערים תרבותיים בין יהודים שמוצאם בעיקר בקהילות צפון אפריקה, תימן ואסיה ("מזרחים"),לבין יהודים שמוצאם בעיקר בקהילות מרכז, מזרח וצפון אירופה ("אשכנזים"),כלומר השסע העדתי נובע מהמאבק של כל עדה על מקומה ההיררכי בסולם החברתי.
אחד ממאפייניה הבולטים של החברה הישראלית הוא מגוון התרבויות והעדות שמרכיבים אותה. עם השנים נוצרה קרקע רחבה להיווצרותם של שסעים רבים בתחומים שונים, אשר מאפיינים את החברה, יותר מכל חברה מערבית אחרת. אחד מהשסעים הרבים הינו השסע העדתי אשר נבע מהמאבק של כל עדה על מקומה ההיררכי בסולם החברתי. מפני שאנו לא יכולים להיות נגישים למציאות כולה, אנו מקבלים את הייצוגים של המציאות באמצעות התקשורת . מאז ימי ראשית הקולנוע, הייצוג המזרחי בסרטים ובסדרות הישראליים כמו סרטי הבורקס בז'אנרים השונים, התאפיין בסטריאוטיפיות ובאי שוויון ביחס לייצוג ההגמוניה האשכנזית בתקשורת. המזרחיים מוצגים כאנשים עם תרבות עתיקה שלא התפתחה , שפת רחוב (דלילה) , התנהגות מאיימת קולנית ואגרסיבית. לעומת האשכנזים המיוצגים כאנשים חכמים, אינטליגנטים ומתורבתים.
לדוגמא הסרט "חגיגה בסנוקר" ,אברהם רונאי שמגלם יזם נדל"ן אשכנזי שחומד את הקרקע שעליה מתגורר גבריאל המזרחי אשר באופן כמעט טבעי, הוא נוכל זעיר, שמתפרנס ממעשי מרמה קטנים ומקומבינות שהוא עושה עם חברו . אריה אליאס משחק את המזרחי השתיין, יוסף שילוח את הגנגסטר המאיים וטוביה צפיר את הפראייר רפה השכל. קולקציה של דמויות נלעגות מהצד המוחלש של החברה בזמן שהן מנציחות את הסטיגמות: המזרחים נטולי השכלה ומתפרנסים ממרמה או מפשע, או שהם בוחרים בדת ובחיי עוני. כל החיים שלהם הם רצף של קומבינות, ובאף רגע הם אינם אדונים לגורלם.
רלוונטיות הנושא לתקשורת
כאזרחים במדינת ישראל , מדינה מעורבבת (לטוב ולרע ) קיימים בינינו המון דעות קדומות , סטריאוטיפים וגזענות בין העדויות . התקשורת בפרט הקולנוע הישראלי נותן יד לשימוש בסטריאוטיפים על דמויות מזרחיות בצורה שגויה .
במקום לאחד את החברה הישראלית התקשורת קורעת ומפרידה בין החברה.
בחרתי בכתבה "יש עוד מה לראות" מאת גפן.ש,
מכיוון שניתן לראות שהנושא המרכזי בכתבה זו , הינו הייצוג המזרחי בסרטים ובסדרות הישראליים .
מאז ימי ראשית הקולנוע, ייצוג ה"מזרחי" בקולנוע ובטלוויזיה התאפיין בסטריאוטיפיות ובאי שוויון ביחס לייצוג ההגמוניה האשכנזית בתקשורת. בנוסף בכתבה זו מדברים על כיצד הייצוג הסטריאוטיפי משפיע על החברה הישראלית.
הכתבה השנייה שבחרתי המתקשרת לעבודתי הנה "ייצוג המזרחים בסרטים ישראלים-שנות ה-2000" ,בכתבה זו העניין המרכזי הינו סרטי הבורקס בז'אנרים השונים, וכיצד הגזענות והייצוג המזרחי-אשכנזי בא לידי ביטוי בתקשורת הקולנוע הישראלי.
המזרחי שעלה לארץ, נדחק אל שולי החברה ואף נוצל על ידי הכוחות השולטים (האשכנזים) למטרות עבודות כפיים למיניהן.
נכפתה עליו ההשתלבות בתרבות הקיימת, זאת בעקבות מדיניות כור ההיתוך שהתקיימה על ידי המוסדות הלאומיים, שנוהלו על ידי האשכנזים. למזרחים, לא היה ייצוג הולם בתרבות הישראלית.
הצגת מכלול העבודה באופן תמציתי
בעבודתי בחרתי לחקור האם באמת ישנו פער בקולנוע הישראלי , בייצוג המזרחים לעומת האשכנזים .
אחד ממאפייניה הבולטים של החברה הישראלית הוא מגוון התרבויות והעדות שמרכיבים אותה.מאז עליית יהודי צפון אפריקה לארץ ישראל ,נוצר שסע עדתי שפילג את החברה הישראלית ונבע מהמאבק של כל עדה על מקומה ההיררכי בסולם החברתי.
ניתן היה לראות כי הפילוג בחברה הישראלית , גרמה לייצוגים שונים בקולנוע הישראלי שנשענו על סטריאוטיפים וסטיגמות .
בחרתי להתמקד בעבודת החקר שלי בתוכניות סאטירה, שמטרתם העיקרית היא יצירת פרספקטיבה ביקורתית באמצעים קומיים על המציאות, כלומר הסכסוך האשכנזי מזרחי.
מכיוון שרציתי לראות את ההבדלים בין הייצוג של האשכנזים לבין הייצוג של המזרחים ערכתי בדיקה בשישה תוכניות וסרטים העוסקים בסאטירה בקולנוע הישראלי.
מצאתי כי בכל התוכניות ישנו סטריאוטיפ החוזר על עצמו בכל ייצוגם של הדמויות המזרחיות , כל המזרחים הינם חסרי השכלה, קולניים, אגרסיביים, חסרי תרבות ומאוד פחותים .
לעומת זו מצאתי כי בכל תוכניות הסאטירה השונות האשכנזי הוצג בצורה גבוהה יותר, חכמה יותר ומתנשאת.
כלומר ניתן להבין כי בהחלט ישנו פער בין הייצוגים , המזרחים באופן גורף מוצגים באור שלילי לעומת האשכנזים שמוצגים באור חיובי בתוכניות הסאטירה השונות
מכך עלתה הדילמה כי האם שווה לשמר את הסטריאוטיפים הגורמים לשסע בחברה הישראלית או לשנות ובכך לשמור על חברה רב תרבותית ראויה?
אך כמו בכל דילמה ישנם יתרונות וחסרונות כלומר ההשלכות של הדבר. שימוש בסטריאוטיפים בקולנוע הישראלי , במיוחד בתוכניות הסאטירה הוא שבזכות שימוש זה התוכנית יכולה להיות יותר מצחיקה ובכך להגיע ליותר ציפיות שבסופו של דבר יביאו יותר כסף ליוצר מנגדו אם התקשורת הישראלית תשנה את ההתבססות והישענות על הסטיגמות הקיימות , היא תוכל לשמור על חברה רב תרבותית ראויה ואף לצעוד צעד קדימה אל שינוי החברה הישראלית לחברה טובה יותר.